אם יש לכם משקפיים אתם כבר בטח רגילים לבדיחות על הווישרים בחורף ומנקי האדים בקיץ, ולהבעות הפנים המיוחדות שלכם כשאתם מרכיבים אותם.
לטובת אלה שפחות מכירים, ריכזנו עבורכם את הדברים שרק מרכיבי המשקפיים יכירו:
"גשם גשם מטפטף, גשם גשם איזה כייף"
יש שיגדירו את הרכבת המשקפיים בחורף “כלהיות או לחדול”.
להילחם זה אומר לנסות לשמור על משקפיים נקיים ויבשים, לאחר שהם מתכסים באדים או בטיפות גשם מציקות עם כל יציאה החוצה. הניסיונות לנקות אותם עם פיסת הבד שבנמצא, שהיא לרוב סוודר, מותירה את המשקפיים לחים ומעוטרים בפסי מים קטנטנים וכמובן הרבה מאוד תסכול על הניסיון הכושל.
אם תשאלו אותנו, נאמר לכם בעדינות, שכדי לשמור על העדשה – גם נקייה ובעיקר למנוע שריטות – כדאי מאוד להסתובב תמיד עם מפית ייעודית לניקיון העדשה.
שחיינים אולימפיים בבריכה
כשמרכיבי משקפיים מגיעים לבריכה, תוכלו לזהות אותם לפי ההליכה הזהירה וההססנית בשני המטרים בין כיסא הפלסטיק לכניסה למים.
שני המטרים האלה הם הסיוט של כל מרכיב משקפיים, כי אנחנו פשוט לא רואים כלום. מה יכול לקרות בהם אתם שואלים? ובכן, אפשר להחליק, לדרוך על כפכף או לפספס מדרגה. אבל – היי, הכל משתנה כשאנחנו נכנסים לבריכה. ברגע שהרכבנו את המשקפת, אנחנו מינימום מייקל פלפס. פתאום כל הבריכה נגלית אלינו במלוא הדרה, אנחנו רואים את הרגליים של כולם, יודעים שלא ניתקע בקיר שמולנו, ואנחנו יכולים לשחות בחופשיות. ברגע שנוריד אותה נחזור לראות הכל בכחול מטושטש ולקוות שבדרך חזרה שני המטרים יהיו קצרים יותר.
